אין ספק ששמעתם כבר על יהלומי דמים (היועים גם בשם יהלומי סכסוך). אולי ראיתם גם את הסרט של לאונרדו דיקפריו, או אולי שמעתם על עדותה האחרונה של נעמי קמפבל במשפט על פשעי המלחמה של נשיא ליבריה לשעבר, צ'רלס טיילור. אבל אם טרם נודע לכם על הנושא, חשוב שתבינו על מה מדובר – יהלומי דמים הם תוצר של מדינות אפריקאיות המצויות בסכסוכים אלימים מאוד. מדובר באבנים גסות (בניגוד ליהלומים שעברו חיתוך וליטוש) המשמשות את תנועות המורדים למימון מלחמות נגד הגוף השלטוני, והן מתקבלות בדרך כלל על ידי רצח. מכאן גם השם שלהם. בקיצור, אבני חן אלה בן בלתי חוקיות ובלתי מוסריות. כאן נכנס לתמונה תהליך קימברלי.
תהליך קימברלי להסמכת יהלומים (KPCS) הוא תהליך בינלאומי שאומץ בשנת 2000 על ידי העצרת הכללית של האו"ם כדי להבטיח שמדינות ברחבי העולם לא יהיו מעורבות במכירת ורכישת יהלומי דמים, ובכך יעזרו ללא סייג לקבוצות מיליטנטיות. נכון לעכשיו, 75 מדינות המייצגות למעלה מ-99% מסחר היהלומים חתמו מיד והסכימו לדרישות תהליך קימברלי. אל מדינות אלה הצטרפו גם תעשיית היהלומים הבינלאומית (מועצת היהלומים העולמית) וארגוני החברה האזרחית (Global Witness, Partnership-Africa Canada).
התנאים המוסכמים למעשה מסייעים למנוע את כניסתם של יהלומים דמים לסחר היהלומים הלגיטימי על מנת ליצור טבעות אירוסין יוקרתיות, כלומר, החברים להסמכה של תהליך קימברלי יכולים לסחור בינם לבין עצמם בלבד. בנוסף, על המשתתפים להטיל בקרות מוסדרות על יבוא ויצוא (כמו גם על סחר פנימי), ולהגיש תמונת מצב בשקיפות מלאה על ידי מתן נתונים סטטיסטיים לעיון. דרישות קפדניות אלה משנות ללא ספק את הענף ואת האופן שבו העסקים בו נעשים, אך אם התהליך מסייע לבלום את האלימות במדינות הנמצאות בסיכון לאקטיוויזם מיליטנטי, הרי שרוב המשתתפים בתהליך מרגישים שראוי להשקיע את המאמץ הנוסף.
למעשה, תהליך קימברלי כמעט שם קץ לסחר ביהלומים. בעוד ש-15% מהיהלומים שנמכרו בחופשיות ברחבי העולם נחשבו לשורשי הסכסוך בשיא המחלוקת (בשנות התשעים) באפריקה, מעריכים כיום כי פחות מאחוז אחד של יהלומי גלם המגיעים לסחר הבינלאומי הם יהלומי דמים. אז אם אתם שייכים לאנשים הרבים אשר מודאגים לגבי האפשרות של רכישת יהלום סכסוך ללא ידיעתם, אתם יכולים להיות בטוח למדי שהיהלום שאתם קונים הוא לגיטימי, בזכות המאמצים המתמשכים של המשתתפים בתהליך קימברלי.